פרחים לקישוט...

************************************

עוד צעיף סגול....

והפעם מחוט במבה סגול בגוון יפיפה, מעורב בשוונצים מנצנצים משהו. נראה לי שיכול להתאים למסיבת סוף שנה. מה דעתכם?...

בלה במבינה חדשה

חברה בעבודה חגגה היום את ברית המילה של הבן שנולד לה. לכבוד הלידה סרגתי לה את הבלה במבינה המקסימה הזו עפ"י ההוראות שמצאתי אצל אלונה ארובס.

כל כך מקווה שהיא תדע להינות מהמתנה הזו שנסרגה בהמון אהבה...

לבבות

שבת שלום אנשים יקרים...
את הלבבות הללו סרגתי לפי התרשים הזה. הם אמורים לקשט מכנס ג'ינס שנמאס לי ממנו....

כמו כפפה ליד

זה לא שאני לא יודעת לסרוג כפפות סגורות עד קצה האצבעות

אבל באופן אישי תמיד מעדיפה כפפות נוודים ללא אצבעות...

פשוט יותר נוח לתפקד איתן...

והפעם סרגתי שתי כפפות בצבע כחול כדי שיתאימו לג'ינסים החורפיים שלי

כובע לחייל שרק התגייס...

ראשוני הצעירים בסביבתי מתחילים להתגייס בימים אלה. הבן של בחורה שיושבת איתי באותו חדר בעבודה התגייס ליחידה קרבית מובחרת. כמובן שהייתי חייבת לעשות לו מתנה. סרגתי לו כובע על פי התקן המותר בצה"ל.
להזכירכם כבר סרגנו בעבר כובעים כאלה  - ניתן לקרוא על כך כאן - http://launicajitana.blogspot.com/search?q=%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A2+%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C

אז סרגתי לו כובע  חם-

וכדי להיות ממש ממש נחמדה הוספתי צעיף ...

למען הסדר הטוב הוספתי עטיפה יפה וידידותית לסביבה ...

לצערי בגלל הצבע השחור של הצעיף קצת קשה לראות את איכותו ...

ובכל זאת...

וכאן כבר הכל ארוז ומוכן למסירה ...

אימו של החייל מסרה לי בהתרגשות לאחר שבת שהצעיף והכובע התקבלו באהבה וברצון ושהחייל התפעל כל כך לא רק בגלל שיהיה לו במה להתעטף בלילות השמירה הקרים אלא גם בשל מקוריות המתנה...

לא יכולתי שלא לשמוח ...

אז שתהיה לכולנו שנה נפלאה וחתימה טובה...

ושכל החיילים שלנו יחזרו הבייתה שלמים ובריאים

אוהבת אותכם מאד

שלכם תמיד...

הצועניה היחידה

הצעיף הפולני שלי ...

בזמנו העליתי קישורים שונים לפורום סריגה בתפוז ובאחד הקישורים שקישר לקישור שקישר לקישור  של בלוג פולני, מצאה תגילי את הצעיף היפיפה  שכאן קוראים לו "הצעיף הפולני "

תגילי תרגמה את ההוראות לעברית 

http://tagili.blogspot.com/2010/02/blog-post.html

וכאן הבלוג המקורי ...

http://dagi35.blox.pl/html

בשיחה שהייתה לנו בחורף שעבר, התעקשה תגילי שרק בחוטים מסויימים הצעיף יוצא במלוא הדרו.

אני חשבתי אחרת...

חשבתי שגם בחוט הכי פשוט שקיים הצעיף יוצא במלוא הדרו..

לאחרונה כשנתפנה לי מעט זמן התיישבתי לסרוג במרץ את הצעיף

אני חושבת שהצלחתי להוכיח את טענתי והצעיף יצא לא פחות מהודר למרות שהשתמשתי בחוט קלאסי ביותר.

הצבע שלו מקסים והעבודה יצאה אחידה

אהבתי מאד את התוצאה ובהחלט מתכוונת להתהדר בו בחורף הקרוב

רק שיבוא כבר

נשיקות וסוף שבוע מקסים 

תכשיט סרוג

את האמת...

הצבעים מתוקים בטרוף

אבל לא כל כך אהבתי את התוצאה...

נו שויין ...

צעיף סגול לפינוק

ותאמינו לי למרות שבתמונה משום מה לא כל כך רואים את הצבע האמיתי ...

הצעיף היפיוף הזה ובעל המראה העדין, נסרג בדוגמת כוכבים...

במקום שוונצים בקצות הצעיף פשוט שיחקתי עם אורכי הצעיף ויצרתי משהו קצת שונה

וכמו תמיד תמונת הצעיף לפני ההתעללות ואחרי ההתעללות (:

נראה לי שלקראת היומולדת הבא אבקש מתנה קורס צילום

ממי?

לא יודעת

נראה למי נתחנף חחחח

פרח לב הזהב

כן זה מה שקורה משארית קטנה של צמר סגול יפיפה (את הצעיף שסרגתי מהחוט הזה תראו בהמשך), כפתור מיותם, ומפת ויניל פרחונית מעוררת השראה...

כובע לזואי...

 כן... נכון ... הילדה היא חובבת ביטלס רצינית...

לאחר שיטוט בוקר שישי בקניון הזהב, פינקנו אותה בשמלה בצבע ניוד ירקרק יפיפיה. בערב היא ראתה אותי סורגת במרץ בחוט ניוד ירקרק חולצה לתינוק. היא ביקשה כובע מאותו צבע. אז סרגתי ....

כך נראית הדוגמא מקרוב...

והכובע עצמו נסרג בהשראת הוראות שהעלתה  ידידתי אלונה ארובס.
כאן תוכלו למצוא את ההוראות בבלוג שלה ...http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1578696

מפית חדשה...

אני ממש לא זוכרת איפה ראיתי את הדוגמא של המפית הזו...
אצל שפסלה ??....
או אולי באתר סורגים????...

אבל זה ממש לא חשוב...
מה שחשוב זה שהיא מאד פרקטית ויפה  ועדינה כמו שאני אוהבת...
דווקא היא רקע נאה לפרח נר הזה שמפיץ ריח קסום של קוקוס...

וכמו תמיד השתעשעתי עם תוכנת הפוטושופ...

יש לי טבעת חדשה

והיא סרוגה מחוט עדין דקיק
ואני מאוהבת בה קשות....

מגן דוד ...

לפעמים זה פשוט כיף לשחק עם החוטים ולנסות לראות מה יצא.
 הפעם ניסיתי ליצור מגן דוד.
יצא מעט עקום
 אז מה...
לפחות ניסיתי חחחח...

ציפור הנפש - העברה מהבלוג הישן סטודיו צועניקה

ציפור הנפש

היום אני 

 

---

 

פורסם ב-6 במאי 2011, 7:12 במדור סריגה

 

האינטרנט שוב עושה בעיות והפתרון עדיין לא נמצא וזה כל כך מתסכל...

הפעם הורדתי דפדפן חדש של גוגל כרום. זה עובד צולע אבל עובד.... בינתייים.. אז אני שוב פה....

*********************************************

 

************************************************

ציפור הנפש - מיכל סנונית

  עמוק עמוק בתוך הגוף שוכנת לה הנפש

איש עוד לא ראה אותה,

אבל כולם יודעים שהיא קימת.

ולא סתם יודעים שהיא קימת,

יודעים גם מה יש בתוכה.

בתוך הנפש, במרכזה, עומדת לה על רגל אחת צפור.

צפור ששמה צפור הנפש.

והיא מרגישה כל מה שאנו מרגישים:

כשמישהו פוגע בנו, מתרוצצת לה צפור הנפש בגופנו

אנה ואנה לכל כוון, סובלת כאבים קשים.

כשמישהו אוהב אותנו מקפצת לה צפור הנפש

בדילוגים קטנים ועליזים,

קדימה ואחורה,

הלוך ושוב.

כשמישהו קורא בשמנו, מקשיבה צפור הנפש היטב לקולו,

על מנת לזהות איזו מין קריאה היא זו.

כשמישהו כועס עלינו,

מתכנסת לה צפור הנפש בתוך עצמה,

והיא שקטה ועצובה.

וכשמישהו מחבק אותנו, צפור הנפש, השוכנת עמוק עמוק בתוך גופנו,

גדלה וגדלה,

עד שהיא ממלאה כמעט את כל המקום שבתוכנו.

עד כדי כך טוב לה בחבוק.

בתוך הגוף, עמוק עמוק, שוכנת לה הנפש.

איש עוד לא ראה אותה,

אבל כולם יודעים שהיא קימת.

ועוד אף פעם , אף פעם לא נולד אדם שלא הייתה לו נפש.

כי הנפש נכנסת לתוכנו ברגע בו אנו נולדים

ואינה עוזבת אותנו-

אף לא פעם אחת-

כל עוד אנו חיים.

בדומה לאוויר, אותו נושם האדם מרגע הולדתו

ועד לרגע מותו.

ודאי גם תרצו לדעת ממה עשויה צפור הנפש.

אה, זה דווקא פשוט מאד:

היא עשויה מגרות מגירות.

מגרות אלה אי אפשר לפתוח סתם כך,

כי כל מגרה נעולה במפתח המתאים רק לה !

וצפור הנפש,

היא היחידה היכולה לפתוח את מגירותיה.

כיצד?

גם זה פשוט מאד:

ברגלה השנייה.

צפור הנפש עומדת על רגל אחת,

וברגל השנייה- המקופלת בשעת מנוחה מתחת לבטנה

- היא מסובבת את מפתח המגרה אותה היא רוצה לפתוח,

מושכת בידית וכל מי שנמצא בתוכה יוצא לחופשי אל תוך הגוף.

ומכיוון שאין דבר אותו אנו מרגישים שאין לו מגרה, יש המון מגרות לצפור הנפש. יש מגרה לשמחה ויש מגרה לעצב.

יש מגרה לקנאה ומגרה לתקווה.

יש מגרה לאכזבה ומגרה לייאוש. יש מגרה לסבלנות ויש מגרה לעצבנות.

גם מגרה לשנאה יש ומגרה לכעס ומגרה לפינוק.

מגרה לעצלנות ומגרה לריקנות. ומגרה לסודות הכי כמוסים,

זוהי מגרה שאותה כמעט שלא פותחים.

יש עוד מגרות. אתם יכולים להוסיף בעצמכם כל מה שאתם רוצים. לפעמים יכול האדם לעצמו לבחור ולסמן לציפור אילו מפתחות לסובב ואילו מגרות לפתוח.

ולפעמים זוהי הציפור שמחליטה בשבילו.

למשל: הוא רוצה לשתוק ומורה לצפור לפתוח את מגרת השתיקה, אבל היא, על דעת עצמה, פותחת לו את מגרת הדיבור, והוא מדבר ומדבר בלי לרצות.

או דוגמה אחרת: הוא מבקש להאזין בסבלנות -ואילו היא פותחת לו את מגרת העצבנות הגורמת לו להתעצבן.

וקורה שהוא מקנא בלי להתכוון כלל.

וקורה שהוא מקלל דווקא כשהוא רוצה לעזור.

כי צפור הנפש היא לא תמיד צפור משמעת ועושה לו לפעמים צרות...........

כאן אפשר כבר להבין, שכל אדם שונה מחברו בגלל צפור הנפש אשר בתוכו.

צפור שפותחת מדי בקר את מגרת השמחה, השמחה נשפכת ממנה אל תוך גופו והאדם שלה שמח. ואילו צפור שפותחת לו את מגרת הכעס, הכעס נשפך ממנה ומשתלט עליו כליל.

ועד שהציפור אינה סוגרת את המגרה בחזרה, אין הוא מפסיק לכעוס.

יש צפור שרע לה פותחת מגרות לא נעימות.

צפור שטוב לה בוחרת במגרות שעושות טוב.

ומה שהכי חשוב - זה להאזין היטב לצפור. כי קורה שציפור הנפש קוראת לנו,

ואנו לא שומעים. חבל. היא רוצה לספר לנו על הרגשות שנעולות במגרות שבתוכה. יש מי ששומע אותה לעתים קרובות.

יש מי ששומע אותה לעתים רחוקות. ויש מי ששומע אותה רק פעם בחיים.

לכן כדאי, אולי מאוחר בלילה, כששקט סביב,

להקשיב לצפור הנפש שבתוכנו, עמוק עמוק בתוך הגוף.

צעיף במבה נוסף ...

עוד רעיון לעבודה עם חוטי במבה....

והפעם חוטי במבה העשויים מפומפונים קטנים יותר...

שבת שלום ...

כיפה ראשונה- בצבעי גלידה

כיפה ראשונה לילד ובכלל..
ילדים נוטים לאבד כיפות כמו כל דבר, וחבל להשקיע בכיפה מדוגמת ומושקעת, ועם זאת אנחנו עדיין רוצים את ילדינו עם כיפה נאה, גם אם היא תשרוד על ראשו חמש דקות בלבד.

הכיפה הזו נסרגה בחוט כותנה מחליף צבעים בצבעי גלידה כפי שאתם יכולים לראות. סריגתה מהירה, עלותה זולה יחסית לכיפות הסרוגות בחוטים דקים, היא אופנתית ובהחלט מתאימה לילדים בגילאים צעירים (מכדור חוט כותנה אפשר לסרוג בין שלוש לארבע כיפות זהות).

הכיפה הזו תימסר במתנה לבנו בן השנה של הבוס היקר שלי לקראת ערב חג השבועות.

ונעליים ....

 חג שמח קוראים יקרים...

את הנעלולים הללו הכנתי עבור בן של חברה נוספת מהעבודה. הם סרוגים ללא תפר במסרגה אחת. ואני ממש מאוהבת בהן. כדי להשלים את התמונה הוספתי את הסרט הסרוג בגוון שמנת, המדמה גרביים הפורצות להן החוצה מתוך הנעליים.

מיותר לציין שהאמא של הפעוט הייתה ממש מאושרת מהתוצאה...

כאן תוכלו להתרשם מהן מקרוב יותר...

וכהרגלי לאחרונה אני מתקשה  לוותר על תמונה מעוצבת ליצירה המפוארת...

אז שיהיה לכולנו חג שמח ומלא אושר....

שלכם תמיד בהמון אהבה

הצועניה היחידה