שחף בת השלוש היא האחיינית שלי. כשהיא מגיעה אלינו היא אוהבת לשבת לידי ולהביט בי סורגת. צריך לראות באיזה עדינות היא מרפרפת מעל חבילות הצמר ומלטפת אותן ברכות. לפתע היא שולפת חוט מתוך החבילה ומתחילה לפרום את החבילה.. והיא מחייכת כל כך באושר עד כדי כך שאני פשוט יושבת להביט בה ומאושרת באושר שלה. היא תמיד רוצה למדוד את מה שאני סורגת ומתאכזבת כשהיא מבינה שזה לא שלה.
ידעתי שהיא אוהבת וורוד והחלטתי להפתיע אותה. קודם כל סרגתי את הפונצ'ו בהמון אהבה..וכשהיא באה אלינו קראתי לה בשקט לחדר ושאלתי אותה אם זה יפה? והיא אמרה יפה.. וליטפה אותו בעדינות. שאלתי אותה אם היא רוצה למדוד ובשניות הוא כבר היה עליה, רק שראיתי שהיא מסתבכת איתו. שאלתי אותה שחף מה קרה? והיא במבט של מצוקה שואלת איפה ידיים? חייכתי והראתי לה עם פונצ'ו שלי איך לובשים ואיפה הידיים. ואחרי שהיא הסתכלה על עצמה בראי היא רצתה להוריד כי זה לא שלה ואז אמרתי לה שהפעם זה שלה. היא הביטה בי כלא מאמינה וחיוך ענק עלה על פניה. אמרתי לה כן זה שלך לכי תשוויצי בו. והיא השוויצה אוהו כמה שהיא השוויצה . אפילו על אחיה התינוק בין השמונה חודשים שלא הבין מה היא רוצה ממנו אבל קלט כנראה בחושיו התינוקיים כמה היא מאושרת ועל כן לא מחה גם כאשר הניפה עם השל על פניו המלאכיות
וזו כבר הדוגמנית המתוקה שלי ...
בכל פעם שאני רואה את עיניה העצובות של שחף המתוקה אני נזכרת בשיר היפיפיה והעצוב הזה ..........
ואני מקדישה לה אותו בהמון אהבה...
ולמען האיזון עוד כמה שירים יפים על שחף = gaviota
*******************************************************************
"האתגר העיקרי ... שלא ינצח הדחוף את החשוב"- דן פרופר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה