יום שבת, 7 באפריל 2012


מזה זמן מה שאני מדפדפת בדפי הבלוג שלי. מביטה בדרך הארוכה שעשיתי דרכו בשנים האחרונות מאז נפתח. כשיצאתי לדרך לא היה לי מושג על קהילת הסורגות המדהימה שקיימת בארץ ובעולם , לא היה בי שמץ של מושג על הצד היצירתי שבי, עד אז נקראתי טלי זו שמתחילה אבל לעולם לא גומרת ויעידו על כך עשרות "גוויות" של עבודות יד מותחלות מתחומים שונים השוכבות בחדר העבודה שלי בבית, ומצפות לגואל. 
בשיטוט מקרי באינטרנט של המחשב החדש שלי, הגעתי לקומונה סריגה ועוד בתפוז. שם גיליתי למרבה התדהמה כי בניגוד למה שסיפרו לי, אני ממש אבל ממש לא הסורגת האחרונה. התחלתי לשוטט שם ולקשקש עם חברות. אז הן עוד היו וירטואליות. זמן מה לאחר מכן הגעתי גם למפגשים. עולם הסריגה שלי הלך והתרחב.
מאוחר יותר גיליתי גם את פורום סריגה בתפוז. שם כבר פגשתי במקצועניות האמיתיות. בתוך תקופה קצרה הידע שלי בענייני סריגה גדל ותפס נפח מדהים. גיליתי שיש עולם שלם שם בחוץ והוא עולם מדהים. הרגשתי מרחפת מסביב, מרפרפת מעל כל עבודה שהראו לי, המומה מכל הכישרון שמסתובב שם בחוץ, תוהה אם אני יוכל לשים את עצמי לצד אנשים מעוררי השראה אחרים שגיליתי. לאט לאט גיליתי שגם אני יכולה, וזו הייתה הרגשה מדהימה. כל מחמאה שקיבלתי, כל מילה טובה גם העצימה אותי כאדם ולא רק כסורגת. לפתע, מבלי להרגיש מצאתי את עצמי גם מסבירה פה ושם, ומדריכה, מעבירה את הידע שצברתי, ומרגישה אושר רב לראות את הפנים המאושרות של מי שהצליח ללמוד את מה שהעברתי.
השיטוט באינטרנט הרחיב את דמיוני. ההשראה נחתה עלי בהשראת יוצרות רבות זרות. התחלתי גם לעצב, עדיין בקטנה עבורי ועבור בנות משפחתי, אך עם שאיפות להתפתח הלאה.
לבסוף נתקלתי בשיטוט מקרי בעבודות מדהימות שמבוצעות ברחוב שנקראות גראפיטי סרוג או סריגה אורבנית ו..
זהו ...
הברק הכה בי ...
וידעתי ששם אני רוצה להיות ...
אני שמחה לספר לכם שאני כבר עושה את צעדי הראשונים שם...
פרטים ותמונות בפוסט הבא...

אין תגובות: