יום שבת, 25 בדצמבר 2010

מותק...אני סורגת ...- העברה מהבלוג הישן - סטודיו צועניקה

מותק..אני סורגת...

היום אני

פורסם ב-25 בדצמבר 2010, 14:52 במדור סריגה

אני יודעת שזה מעצבן אותך אז יש לי וידוי קטן!

ביומיום שלי לאחרונה יש לי היתר לנצל את זמני ויכולותי לעשות כל דבר חוץ מסריגה...

לאחרונה הערבים מאד קרירים.. ורק אז הדבר הכי נכון לעשות בעצם, כשאין אף אחד בסביבה, זה פשוט לשבת ולסרוג...זה הופך להיות הזמן היחיד המתאים לסריגה.

על מה אני מלינה אתם בוודאי שואלים? עד לא מזמן לקחתי את הסריגה איתי לכל מקום אפשרי. כלומר כל מקום שבו צריך להמתין למשהו או למישהו, כאשר לצידי אחד מקשקש בסלולארי, שני מתעמק במחשב הנייד שלו, שלישי מעיין בספר או בעיתון ורק אני..

נו כבר אמרתי ....סורגת!

אבל מה לעשות??עד לא מזמן, בכל מקום כזה...המתנה לרופא, נסיעה באוטובוס, או המתנה ללקוח, ברגע שרק שלפתי את המסרגות ' כולם עצרו מעיסוקם וכל המבטים הופנו אלי ולא אחד ולא שניים הביטו בי במבט משועשע של - מה עושה בדיוק המופרעת הזו בקרבנו????....

במשרדים המזכירות עצרו מעיסוקן והחליפו אישה עם רעותה מבט של - מה זה הדבר הזה????... בכל זאת קשה להראות יצוגית ועסקית כאשר את מחזיקה ביד אחת פרוייקט סריגה שעדיין לא מזוהה חצי סרוג , על ברכייך התיק ומתחת לבית השחי של היד השנייה את מנסה לאחוז בכדור צמר לפני שיטייל בכל המשרד. האמת, ... במחשבה שנייה, זה באמת נראה מראה משעשע, חחח... לא חשוב כמה מסוגנן לבשתי, לא עקרוני כמה יוקרתית הייתה נראית התספורת שלי וגם הצבע החמיא לי, ממש לא משנה כמה ציפורני היו עשויות בצורה אלגנטית וכמה נעליי שידרו נשיות קלאסית, לבטח נראיתי כמו משהו ספירלי לא מזוהה ברגעים אלו...

במקומות נוספים כמו בגינות ציבוריות ובספריות, הילדים זבי חוטם נעצרו מולי מביטים בסקרנות תוך שהם מושכים בשולי מכנס אימותיהן ושאלו בקול מתוק: - אמא מה היא עושה? . במקרה הטוב, הן ידעו והסבירו בסבלנות ואף הביעו התענינות בעיסוקי דבר שגרם מיידית לחוסר יכולת להמשיך בעיסוקי. במקרה הרע הן פשוט ענו לא יודעת , עזבו אותי מהשטויות האלה תוך שהן גוררות אחריהן את הצאצא בחוסר סבלנות מוחלט. דבר שגרם לי להתמוטט בשברון לב מוחלט ..איך הן לא יודעות איך???...

במקרה ובמקום האם נשאל האב - בדרך כלל תשובתו הייתה זה משהו של סבתות תוך שהוא מביט בי בחיוך מרחם על "הסבתאות המוקדמת" או לחלופין מחליף מבטים משועשעים עם חברו שנמצא בסביבה. סבתות????!!! ... ואני חשבתי שארבעים זה השלושים החדש?????!!!....

במכללה מבטיהם של המרצים השונים היו משביתים אותי. חלקם היו ממש מזועזעים מהעובדה שבחרתי לסרוג במקום להאזין בחרדת קודש לדבריהם המשעממים, אחרים היו הופכים את עיסוקי בשיעוריהם למשהו משעשע כאשר הבינו שמלבדי בעצם אף אחד לא מקשיב להם. והנותרים פשוט היו מתעלמים ממני באלגנטיות אף אחד מהם לא רצה להבין ולהאמין שזו הייתה דרכי היחידה להקשיב ולהפנים את החומר ומן הסתם כך לסיים את לימודי בשלום. (סוג של הפרעת קשב).

באוטובוס - הנהג היה תמיד מגניב לעברי מבטים דרך המראה. נו טוב אותו אפשר היה להבין...כנראה חשב שהמסרגות הם אמצעי חדש לשימוש בידי טרוריסטים. תודו שמסרגות יכולות לשמש כלי נשק !!!!! חחחח.

אבל הנהג הוא לא מוקד העניין. כאשר המסרגות היו נשלפות באוטובוס. מיד מקצהו השני של האוטובוס הייתה תמיד אבל תמיד אצה רצה להתיישב לידי , גם אם הוא ריק לחלוטין ,קשישה בת 250 אכולת שיניים , לעיתים נשענת על מטפל פיליפיני נבוך, ובפיה שאלה המחץ. מוכרת????!!!!... כן כן זה לא שאלה שאופיינית אך ורק לנהגים בצומת.

נחושה להמשיך במטרתי לסיים עוד שתי שורות לפחות עד לתום הנסיעה הייתי נותנת לה מחיר מופקע אך היא לא הייתה מתייאשת וישר אומרת - יקר לי מידי ומשתפת בהשגותיה את כל יושבי הסביבה, דבר שהיה הופך לדיון ציבורי מעמיק באוטובוס.לאחר מכן הייתה מוסיפה - אבל אני יודעת לסרוג אז אולי תלמדי אותי את הדוגמא?....ומייד הייתה פורצת במונולוג של בזמני כשהייתי צעירה....

באותו רגע כל שנותר לי הוא להחזיר את הסריגה לתיק, לשלוף את אוזניות הרדיו הנייד, לעצום עיניים ולהרדם ...

האמת היא שכל פעם שהסביבה משדרת לי שעיסוקי הוא עיסוק ארכאי , ישן , משהו שמזמן נמוג מהעולם, ולחילופין אינו מתאים לאישה המודרנית של המאה העשרים ואחת ,... רגע לפני שאני נשברת וקוברת לעד את מסרגותי .. אני נזכרת במספר נשים אלגנטיות ומפורסמות שנהגו לסרוג בפרהסיה שהבולטות בהן - אודרי הפבורן בעבר למשל, ו

http://www.katharinehepburntheater.org/blog/katharine-hepburn/katharine-hepburn-knitting/

שרה ג'סיקה פארקר בת זמננו. האגדות האורבניות מספרות שניתן לצפות בה ברחבי מנהטן סורגת כל מיני אקססוריז קטנים. אין ספק שהבחורה הזו לבושה בבגדי מיטב המעצבים ומפרסמת אחרים ועם זאת בחייה הפרטיים אינה מתביישת להראות כאישה יפה חכמה ואלגנטית ,אך רגילה לחלוטין ש....סורגת.

http://www.uzadi.lv/en/facts-1/facts

האמת היא שכבר הדליפו לי שגם ג'וליה רוברטס השחקנית ההוליוודית הנערצת עלי חוטאת בסריגה ...

http://images.google.co.il/imgres?imgurl=https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjlHqec4uOVXqp5vxCfSIISV3trGRCpfkreWW8t38T1X_pLHHFEuWxsYii2SVUqcYleQOsDWJfhzJmIrNRpcsXxyw7y0FQbvmf9CFC-b0tgTsx7v67iL9tyjf_uqbW1waeCtYKHaTWhaOY/s400/Julia+Roberts+2.jpg&imgrefurl=http://kellygirlknits.blogspot.com/2007/10/pretty-woman-is-knitter.html&usg=__9tmOlOqWNObyFu7tsjovCgJQIuI=&h=240&w=180&sz=28&hl=iw&start=3&sig2=rRS9GY6t6iAW60y1LapzkQ&zoom=1&itbs=1&tbnid=M1rD4srZS99wvM:&tbnh=110&tbnw=83&prev=/images%3Fq%3Djulia%2Broberts%2Bknits%26hl%3Diw%26sa%3DG%26gbv%3D2%26tbs%3Disch:1&ei=3tkVTcysMcmg8QPq69D-Bg

יאללה עוד מיתוס נשבר!....

האם זה כל כך רע שעוד מיתוס נשבר??? ביננו ...

אנשים ... יש כמה וכמה מצבים בחיים שסריגה היא הדרך האולטימטיבית להעביר את הזמן. למשל כשלבן יש אימון כדורגל או לפעוטה יש חוג בלט... ולך לא עלינו יש לשרוף 45 דקות בחוסר מעש... איך תעבירי את הזמן... את עוד שואלת?... בסריגה כמובן...

בואו נקצין את הסיטואציה. את מביאה את הבן כשעה קודם למשחק כדורגל של קבוצתו כדי שיוכל להתחמם לפני המשחק או את הפעוטה לפני הופעה כדי שהמורה תוכל לצווח עליה ועל חברותיה שלא יעשו בושות בהופעה. ונגיד שאת מאותן הורים שתמיד נשארים למשחק או להופעה גם אם את יודעת שתמותי משיעמום. אז מה עושים בזמן ההמתנה ? כמובן סורגים!!!... נכון אני יודעת שיש לך אפשרות לקפוץ הבייתה ולבצע כמה מטלות ביתיות ולחזור בזמן להופעה או למשחק. אבל ביננו הרי בזמן שתחזרי הבייתה תגלי שיש עוד כמה מטלות ביתיות שלא זכרת ואז אולי במקום להיות אחת מאותם הורים מעריצים כנראה תמשכי את הזמן בביצוע המטלות ותחזרי רק לאסוף את הילדים. למה לך ???!... תשארי לסרוג .. בסופו של יום יהיה ילד מרוצה וגם את ... בכל זאת היית מאד יצירתית היום...

אז הינה לכם טיפ להיום על הדרך - סריגה מומלצת לכל אותם הורים גם גברים וגם נשים למרות שעד לכאן כתבתי בלשון נקבה, שנמצאים בשלב של חייהם שנקרא תגיעו לשם מוקדם כדי למצוא מקום לשבת, ולסבול מכאב גב תחתון בשל כיסאות המתנה נוחים ועדיין אין להם בבית נער או נערה מתבגרים שתמורת מספר שקלים ניתן לשלוח אותם במקומכם לתפוס מקום לפני זמן האירוע. במקרה כזה פשוט תהיו נחמדים לעצמכם ועל הדרך תעסקו גם באומנות הסריגה.

ונחזור לוידוי שלי -

איבדתי את הביטחון שלי לסרוג בפרהסיה מאז שהלכו והתמעטו מעגלי הסריגה בסביבה הקרובה שלי. נכון שיש מעגל סריגה שאני מאד נהנית לנכוח בו בשל החברות הקרובות שרכשתי לי שם , אומנם כל אחת מהן באה ממקום שונה ומעיסוק שונה אך את כולנו מאחדת האהבה העזה לחוטי הסריגה, אך לצערי המעגל הזה מאד רחוק ממקום מגורי ולאחרונה במפגשים שהיו , נאלצתי להענות למחויבויות קודמות..דבר שלא הוסיף לבטחון העצמי שלי ...

בד"כ הן סורגות יצירות פאר ואני מסתפקת בצעיפים ושלים ומעט ריבועי גראני שאולי פעם יהפכו לשמיכה שתפאר את חדר השינה שלי.אצלהן תמיד אני מוצאת קיץ וחורף חוטי צמר מרהיבים ביופים ואילו אצלי קיץ וחורף ניתן למצוא חוטי כותנה בצבעים שקטים. אני תמיד טוענת שזה כדי להרגיע את הארון שלי שתמיד טובל בצבעי שחור אדום..

אתם יודעים ...בעולם סורגים בציבור ואף אחד לא מתרגש גם אם הסורג הוא גבר שחור גדול ממדים שלבוש בצורה מוזרה ....אתם מכירים הרי את התמונה הזו שמסתובבת ברשת...