יום שני, 16 במאי 2011

ציפור הנפש - העברה מהבלוג הישן סטודיו צועניקה


היום אני 
 

 
פורסם ב-6 במאי 2011, 7:12 במדור סריגה
 

האינטרנט שוב עושה בעיות והפתרון עדיין לא נמצא וזה כל כך מתסכל...
הפעם הורדתי דפדפן חדש של גוגל כרום. זה עובד צולע אבל עובד.... בינתייים.. אז אני שוב פה....
*********************************************

 
************************************************

ציפור הנפש - מיכל סנונית

  עמוק עמוק בתוך הגוף שוכנת לה הנפש
איש עוד לא ראה אותה,
אבל כולם יודעים שהיא קימת.
ולא סתם יודעים שהיא קימת,
יודעים גם מה יש בתוכה.
בתוך הנפש, במרכזה, עומדת לה על רגל אחת צפור.
צפור ששמה צפור הנפש.
והיא מרגישה כל מה שאנו מרגישים:
כשמישהו פוגע בנו, מתרוצצת לה צפור הנפש בגופנו
אנה ואנה לכל כוון, סובלת כאבים קשים.
כשמישהו אוהב אותנו מקפצת לה צפור הנפש
בדילוגים קטנים ועליזים,
קדימה ואחורה,
הלוך ושוב.
כשמישהו קורא בשמנו, מקשיבה צפור הנפש היטב לקולו,
על מנת לזהות איזו מין קריאה היא זו.
כשמישהו כועס עלינו,
מתכנסת לה צפור הנפש בתוך עצמה,
והיא שקטה ועצובה.
וכשמישהו מחבק אותנו, צפור הנפש, השוכנת עמוק עמוק בתוך גופנו,
גדלה וגדלה,
עד שהיא ממלאה כמעט את כל המקום שבתוכנו.
עד כדי כך טוב לה בחבוק.
בתוך הגוף, עמוק עמוק, שוכנת לה הנפש.
איש עוד לא ראה אותה,
אבל כולם יודעים שהיא קימת.
ועוד אף פעם , אף פעם לא נולד אדם שלא הייתה לו נפש.
כי הנפש נכנסת לתוכנו ברגע בו אנו נולדים
ואינה עוזבת אותנו-
אף לא פעם אחת-
כל עוד אנו חיים.
בדומה לאוויר, אותו נושם האדם מרגע הולדתו
ועד לרגע מותו.
ודאי גם תרצו לדעת ממה עשויה צפור הנפש.
אה, זה דווקא פשוט מאד:
היא עשויה מגרות מגירות.
מגרות אלה אי אפשר לפתוח סתם כך,
כי כל מגרה נעולה במפתח המתאים רק לה !
וצפור הנפש,
היא היחידה היכולה לפתוח את מגירותיה.
כיצד?
גם זה פשוט מאד:
ברגלה השנייה.
צפור הנפש עומדת על רגל אחת,
וברגל השנייה- המקופלת בשעת מנוחה מתחת לבטנה
- היא מסובבת את מפתח המגרה אותה היא רוצה לפתוח,
מושכת בידית וכל מי שנמצא בתוכה יוצא לחופשי אל תוך הגוף.
ומכיוון שאין דבר אותו אנו מרגישים שאין לו מגרה, יש המון מגרות לצפור הנפש. יש מגרה לשמחה ויש מגרה לעצב.
יש מגרה לקנאה ומגרה לתקווה.
יש מגרה לאכזבה ומגרה לייאוש. יש מגרה לסבלנות ויש מגרה לעצבנות.
גם מגרה לשנאה יש ומגרה לכעס ומגרה לפינוק.
מגרה לעצלנות ומגרה לריקנות. ומגרה לסודות הכי כמוסים,
זוהי מגרה שאותה כמעט שלא פותחים.
יש עוד מגרות. אתם יכולים להוסיף בעצמכם כל מה שאתם רוצים. לפעמים יכול האדם לעצמו לבחור ולסמן לציפור אילו מפתחות לסובב ואילו מגרות לפתוח.
ולפעמים זוהי הציפור שמחליטה בשבילו.
למשל: הוא רוצה לשתוק ומורה לצפור לפתוח את מגרת השתיקה, אבל היא, על דעת עצמה, פותחת לו את מגרת הדיבור, והוא מדבר ומדבר בלי לרצות.
או דוגמה אחרת: הוא מבקש להאזין בסבלנות -ואילו היא פותחת לו את מגרת העצבנות הגורמת לו להתעצבן.
וקורה שהוא מקנא בלי להתכוון כלל.
וקורה שהוא מקלל דווקא כשהוא רוצה לעזור.
כי צפור הנפש היא לא תמיד צפור משמעת ועושה לו לפעמים צרות...........
כאן אפשר כבר להבין, שכל אדם שונה מחברו בגלל צפור הנפש אשר בתוכו.
צפור שפותחת מדי בקר את מגרת השמחה, השמחה נשפכת ממנה אל תוך גופו והאדם שלה שמח. ואילו צפור שפותחת לו את מגרת הכעס, הכעס נשפך ממנה ומשתלט עליו כליל.
ועד שהציפור אינה סוגרת את המגרה בחזרה, אין הוא מפסיק לכעוס.
יש צפור שרע לה פותחת מגרות לא נעימות.
צפור שטוב לה בוחרת במגרות שעושות טוב.
ומה שהכי חשוב - זה להאזין היטב לצפור. כי קורה שציפור הנפש קוראת לנו,
ואנו לא שומעים. חבל. היא רוצה לספר לנו על הרגשות שנעולות במגרות שבתוכה. יש מי ששומע אותה לעתים קרובות.
יש מי ששומע אותה לעתים רחוקות. ויש מי ששומע אותה רק פעם בחיים.
לכן כדאי, אולי מאוחר בלילה, כששקט סביב,
להקשיב לצפור הנפש שבתוכנו, עמוק עמוק בתוך הגוף.

אין תגובות: