יום שבת, 2 ביולי 2011

מהפך בתחבורה הציבורית? - הצחקתם אותי

היום אני 
 

 
פורסם ב-2 ביולי 2011, 22:34 במדור אקטואליה
 
לקחים מיום ראשון של מהפך...
במהלך השבוע האחרון כבר היו רוחות השינוי באויר. בתחנות כבר היו הדיילים של חברות ההסעה מפוזרים ומפזרים חוברות הסברה לכל המעוניין. כאשר נשאלו שאלות תשובתם הייתה תסתכלו בחוברת. הכל רשום בחוברת.
באוטובוסים הסתובבו דיילות חינניות וחייכניות שהסבירו לכל מי שרצה לשמוע וגם למי שלא רצה , את עיקרי השינויים במהפך הצפוי. הקשבתי, בכל זאת לא יכולתי להתעלם מהילדונת המקסימה שכל כך רצתה לעשות את עבודתה על הצד הטוב ביותר. 
ביום שישי האחרון הייתי צריכה להגיע לביקורת רפואית. היות והייתי מודעת לכך שהמהפך מתחיל באותו יום, הכנתי שיעורי בית מראש בכדי שאוכל להגיע בזמן לביקורת. אז הכנתי ...
בקרתי באתר המומלץ www.busline.co.il שבחר לקרוס בדיוק ברגע שנכנסתי אליו (אתם חושבים שהיה לו משהו נגדי? ;))...ניסיתי לעיין בחוברת ההסברים הלא ברורה שאם אחת כמוני לא ממש מצליחה להבין מה רוצים ממנה בחוברת הזו, אז תארו לכם מה קורה לאדם הממוצע וזאת מבלי להעליב אף אחד. ולאחר שלא הבנתי איך אני אמורה להתנייד למרכז הרפואי בו מבוצעת הביקורת הרפואית, החלטתי לצאת לשטח ופשוט לזרום עם הדרך.
הגעתי לתחנה שלושת רבעי השעה לפני המועד הצפוי של האוטובוס. זכרתי שזה האוטובוס היחיד שלא שינה פניו במהפך , והיות והוא מגיע כל כעשרים דקות העדפתי להגיע מוקדם מהצפוי.  בשל העובדה שמרחק הנסיעה הוא כחמש דקות , כמובן שהצטיידתי בשקית הסריגה שלי על כל מקרה שאגיע לביקורת מוקדם מהצפוי. כמה תמימה הייתי...
האוטובוס לא רק שלא הגיע בזמן, הוא פשוט לא הגיע. ולא רק הוא לא הגיע. על פי הרשום בתחנה אמורים לעבור בה כשישה קוים שונים של דן ואגד ליעדים שונים, שלושה מתוכם אמורים להגיע בתדירות של שלוש דקות. לפני המהפך הם אכן הגיעו בתדירות כזו. בזמן שעמדתי בתחנה הם לא הגיעו גם בתדירות של חצי שעה. הרחוב הזה בבת ים שהוא סואן במיוחד בשעות הבוקר, היה ריק ושקט כאילו מדובר בבוקר שבת.
כשהבנתי שאין לי סיכוי להגיע בזמן באמצעות אוטובוס, עצרתי מונית. מיותר לומר שגם בדרך לא ראיתי אוטובוסים, ואנחנו נסענו בנתיב תחבורה ציבורית. 
הגעתי בדקה האפס לביקורת. חמש דקות לאחר מכן כבר הייתי שוב בחוץ. (הביקורת היתה טובה אם שאלתם הכל בסדר איתי).
שמתי פעמי לתחנה הקרובה נחושה לחזור הפעם באוטובוס. גיליתי שמלבד האוטובוס בו התכוונתי להגיע לביתי חזרה יש עוד שלושה קוים חדשים שכולם עוברים ליד ביתי. איזה כיף. בטח אמתין עוד דקה ויגיע אחד מהם. כמובן ששאלתי את הדייל מתי הם צפויים להגיע? הוא היה יותר צפוי מהאוטובוס. אין לי מושג הוא ענה... גם לשאלות של נוסעים אחרים בדבר מסלולים ודרכי הגעה הוא לא ידע לענות. נהפוך הוא עוד כעס על אחד הנוסעים שכביכול מטריד אותו יותר מידי בשאלות עד כדי כך שרציתי לצווח- אז מה לעזאזל אתה עושה כאן בתחנה מבזבז את כספי משלם המיסים???...
באותו רגע חל אצלי המהפך ואני פשוט החלטתי להשתעשע מכל המתרחש. בכל זאת עדיף מלהתעצבן.
צחקתי כאשר ראיתי קשישה ממוצא מזרחי נטפלת במבטא כבד אליו ושואלת אותו מליון שאלות. הוא ענה לה בקושי מתגבר על חוסר הסבלנות שלו וזאת לאחר שעמיתו לעבודה העיר לו על חוסר הסבלנות שלו במילים הבאות - הי תרגע, זה העבודה שלנו, תנסה להנות ממנה. 
למותר לציין שהקשישה לאחר כעשר דקות של שאלות אינסופיות, לקחה את עגלת הירקות שלה והמשיכה לדרכה תוך שהיא מפטירה לעצמה בקול. איזה בלגן עדיף ללכת ברגל, אני אגיע יותר מהר. אמרה ולא ידעה מה אמרה....
לאחר עשרים דקות מתישות בשמש הקיצית הקופחת ( הגגון  מעל התחנה לא עזר להצל על הנוסעים הממתינים), הגיע מיניבוס עם נהג עליז שלא חסך מאף נוסע את אושרו הרב על הרכב החדש שקיבל. הוא שר לו והתבדח עם הנוסעים המעטים, ושכח לעצור בתחנות מרב התלהבות. כשהתלוננו בפניו אמר נו טוב לפחות נסעתם כמו מליונרים במיניבוס פרטי.
בהמשך היום נסענו החברות לבילוי בראשון. נתקלנו בנהגים חסרי סבלנות ועצבניים, בדיילים לא נעימים, וכמובן שלכל נסיעה המתנו זמן רב מהממוצע.
נכון שהנהגים נראו יותר טוב מתמיד ואני מקווה שזה לא משהו חד פעמי - חולצות לבנות ועניבות.
נכון שהחופשי חודשי בגרסת המהפך הוא עסקה מעולה בתנאי שהמחיר יישאר שווה לכל נפש לשנים ארוכות.
נכון שהעובדה שאפשר לעבור מאוטובוס לאוטובוס בשלל הקוים של גוש דן היא נהדרת בתנאי שבין כל אוטובוס לאוטובוס לא נמתין כמחצית השעה.
נכון ש... שנכון ליום הראשון - המהפך כפי שחויתי אותו הוא גרוע ביותר, וממש לא לטובת האזרח. הוא נתן לי תחושה שחזרנו אחורה...
מאד מאד מאד מקווה שמדובר בחבלי לידה ראשונים בלבד...
אין ספק מהפך....
 

אין תגובות: