פורסם ב-9 בינואר 2011, 21:51 במדור אקטואליה
בזמן האחרון, במיוחד מאז השריפה הגדולה בכרמל, תופסים אותי הרהורים נוגים אודות עתידה של מדינתנו הקטנה, ואילו אינן מחשבות חיוביות כלל וכלל.
האמת היא שקצת קשה לי במצבנו כיום לדמיין את מצב המדינה בעוד שנה מהיום ככל שכן בעוד 10 שנים. נכון להיום התחזיות שלי פסימיות ביותר, ואני בד"כ בן אדם אופטימי.
אם לא יקרה איזה שינוי רציני אני לא רואה הבדל ביננו לבין הרבה ממדינות העולם השלישי. מכיוון שלא אנחנו ולא שכנותינו/אויבותינו, סובלות מעודף חוכמה וראיית העתיד, ובהנחה שאיראן לא תממש את איומה ותנקה את כל האיזור מאוכולסייתו הטבעית באמצעים רדיואקטיביים, אזי כל האיזור ימשיך להוציא אלפי דולרים מיותרים על הצטיידות בנשק.
את הנשק הזה צריך לממן , ומימון בא ממיסים. מן הסתם עול המיסים יוכבד עוד יותר על מיעוט האוכלוסייה אשר נושא בעול השירות הצבאי, העבודה, תשלומי המיסים וכל שאר החובות כאזרחי המדינה. ולמה אני אומרת מיעוט? מכיוון שהקבוצה הזו שמכונה כיום המעמד הבינוני והולכת ונעלמת מן המפה תקטן עוד יותר עם השנים. רבים מהאזרחים בני המעמד הזה יבינו עם הזמן שאחת הדרכים היעילות לשרוד היא פשוט "לחזור בתשובה" וכך לזכות בנתח מהקצבאות המיועדות לאוכלוסיות החרדיות ולהיטיב את חייהם וחיי משפחותיהם.
העוני ייגבר ואחרים יימצאו את דרכם לפשע אם בביצוע קומבינות כאלה ואחרות כנגד הרשויות (והרי כבר עכשיו אנחנו אלופים בזה). ואם בפשע בפועל. מעמדן של משפחות הפשע כמובן יגבר וטביעת ידן בפוליטיקה ובשאר תחומי החיים רק תלך ותגבר.
הטובים ייאלצו משעות אחה"צ להסתגר בבתיהם מחשש פן יבולע להם. השכונות העשירות יהפכו לערי מבצר. אל אתפלא אם אלי הון ובני משפחותיהם ימצאו עצמם מאויימים בחטיפות תמורת בצע כסף.
רבים מבני השלושים ימצאו עצמם נזקקים. הם ייפלטו ממקום עבודתם ולא יצליחו למצוא עבודה למרות התעודות והנסיון המקצועי. הם יהיו זקנים מידי לשוק העבודה. המצב הזה יגרום לעלייה בשיעור ההתאבדויות ומצבי הדיכאון.
אנשים טובים שעובדים במשרה מלאה בעבודה שפוייה יימצאו עצמם נזרקים לרחוב מדירותיהם בשל נטל המשכנתא הכבד. הטורים לקבלת מזון בעמותות המזון רק יגברו. יהיה רוב לאנשים העובדים שלא מסיימים את החודש. אנחנו נזכה למחזות לא נעימים של קטטות על תור למזון. אני גם יכולה להאמין שיקומו עמותות שישתמשו בנזקקים להגשמת מטרות נלוזות בתמורה למזון.
האוכלוסיה החרדית תשית את חוקיה על כלל האוכלוסיה בכל זאת בעל המאה הוא בעל הדיעה.
האוכלוסיה הערבית גם היא לא תשקוט על שמריה. העוני שרק יחמיר וחוסר היכולת לקבל מקום עבודה ו/או מקום מגורים הוגן, יגרום להאמרת הפשע, בעיקר של הצעירים. הנפגעים הראשונים יהיו כמובן יישובים יהודים, אך ה"עונג" המפוקפק הזה לא ייחסך גם מהיישובים הערבים עצמם. המצב הזה ייסייע להתחזקות התנועה האיסלאמית ולא אחטא אם אומר שיאפשר אף כניסה והשפעה של גורמים עויינים מתנועות דוגמת החמאס, חיזבאללה, ואירן, דבר שלא יוסיף לשקט בתוך הארץ.
האוכלוסיה של העובדים הזרים רק תלך ותגדל, שהרי יש פה קבוצה לא קטנה של אזרחים שלא נאה להם להעסיק ישראלים ומעדיפים עובדים זרים גם בעבודות שכולנו מסכימים שהישראלים נמנעים מהן (אם כי אני עדיין מתעקשת שאם היו משלמים בעבודות אלה משכורת לא מבזה לישראלים היו נמצאים גם עובדים ישראלים לעבודות כאלה). מצבם לא ישתפר. ילדיהם כבר יהיו אזרחים ישראלים שידרשו את זכויותיהם. את התיסכול יפנו כנגד האוכלוסיה היהודית.
בני הנוער מכל האוכלוסיות החיות כאן יגדלו להיות אנשים מתוסכלים. הסמים ישלטו בכל פינה כאמצעי להפגת השיעמום, בריחה מהמציאות הקשה. כנ"ל השתיה המרה. סף קוצר הסבלנות והסובלנות ייגבר והאימה תשלוט ברחובות. כדי להגיע בשלום הביתה בריא וכל איבר מצוי במקומו אנשים ילכו כאשר עיניהם נעוצות באדמה ובלבד לא ליצור פרובוקציות אצל האחר.
נשמע מפחיד לא?...
אני יכולה להמשיך לתאר ולתאר. יש לי עוד המון מה לומר. אך תמצית דברי היא שאם לא יהיה פה שינוי רדיקלי היום , בעוד מספר שנים אנחנו נחיה במערב הפרוע.
כל אירגון שרוצה לשרוד שנים רבות מבין שברגע שקוימו מטרותיו, במטרה להמשיך את שרידותו הוא צריך לפתח מטרות חדשות ולהשתדרג.
גם מדינה צריכה להתנהג כמו סוג של אירגון. אנחנ כשגדלנו וכך גם הורינו , היה לנו מדינה לבנות. לצעירים היום יש מדינה מוכנה. הם לא מסוגלים להבין שהמדינה היא בת חלוף. אנחנו כן. בייחוד כעת כשאנחנו רואים את המנהיגות שלנו מתנהגת כאילו המדינה היא לא משהו שצריך להשקיע בו, משהו שאולי לא יתקיים עוד הרבה זמן וכל מה שנשאר להשתמש במשאביה ובמקרה הגרוע לעלות על המטוס הראשון ולהעלם (על חשבון הכספים שגזלו מאיתנו) ושאנחנו .. תשברו את הראש! למי איכפת..
ראינו את זה בתקופת השואה.. ואל תקפצו לי כאן עם המליצות של אז לא הייתה לנו מדינה....חברים לא היתה מדינה אבל הייתה הנהגה.. שבגדול ... איכזבה.
המדינה שלנו ענייה. אין מים, נפט או משאבים אחרים אשר יכולים להעשיר אותנו, אבל יש ראש יהודי ויש כסף של השכנות.
אנחנו בזמן פציעות כמו שאומרים בצבא. ואני מתכוונת שאנחנו בזמן שצריך בעצם להפסיק לחסוך היום כדי להרוויח בעתיד. השקעה במורים טובים (לאו דווקא תוצרי האקדמיה ), אנשים ולאו דווקא צעירים שיגיעו למקצוע הזה מתוך אידיאל ולא מתוך חיפוש נוחות תניב חינוך טוב. וחינוך טוב הוא לא רק ציונים גבוהים שיצור סטודנטים פוטנציאלים טובים, אלא חינוך למוסר ואנושיות שיצור גם אנשים טובים. תוצרי חינוך מוצלח הם דור העתיד בהייטק, בתעשייה, בצבא, ברפואה ובעצם בכל תחום מתחומי החיים במדינה. הרווח כמובן יגיע בהמשך. גם הרווח הכלכלי.
כמדריכת נוער בסיכון אני יכולה מניסיון אישי להעיד שגם בין הנערים , יהודים, ערבים ובני מעוטים אחרים, שפורצים את המסגרות ולעיתים מדרדרים לפשע יש הרבה מוחות טובים שנזנחים בשל חוסר יכולת של המערכת הפורמאלית להתמודד איתם. הנערים האלה שברובם בעצם מחפשים תשומת לב רואים בנו המדריכים מורי הדרך שלהם. הייתי משקיעה יותר במדריכי נוער בסיכון ומנסה מה שפחות להסתמך על מדריכים מתנדבים ויותר על מדריכים מקצועיים (ולא חלילה שאני מזלזלת במקצועיותם של המתנדבים. בכל זאת גם אני מתנדבת) שזמינים לנערים יותר וגם מחוייבים יותר היות וזה מקום עבודתם. בניגוד למה שקורה היום בשוק העבודה, הייתי מגדילה את המשכורות של המדריכים ופותחת יותר מקומות עבודה למדריכים בוגרים ואף לקשישים. משכורת מכבדת רק מגדילה את התשוקה הרבה שבה עובדים המדריכים בתחום זה. המדריכים הצעירים עושים עבודת קודש במעט התקציב שיש בידם אך אנחנו מפספים פספוס ענק - היכולות וניסיון החיים הרב שמביא עימו מדריך "סבא" בן ארבעים פלוס. רב הנערים שבסיכון כולל אלה שנגעו מעט בעולם הפשע, עם המון אהבה ותשומת לב יחזרו לתלם ויהפכו לאזרחים טובים ומועילים. הנערים מחפשים דמות בוגרת שתהא להם מעין אם או אב, כמו גם את המדריך הצעיר שקרוב אליהם בגיל ונותן להם יתרונות אחרים של הבנת עולמם. אלה גם אלה יכולים רק לתרום לכך שהצעירים הזועמים האלה יהפכו להיות אזרחים טובים ויצרנים.
אנחנו גם צריכים לחפש את דרך האמצע עבור תחום החינוך באוכלוסיה החרדית. דרך שבה הצעירים יוכלו ללמוד גם לימודי חול ובו בזמן לא לפגוע בלימודי הקודש. גם באוכלוסיה החרדית יש פורצי גדרות שמעונינים לפתח קריירה בצד לימודי קודש. לא כולם מעונינים להיות תלמידי ישיבה אוכלי חינם גם אם אינם מצהירים על כך בפומבי. אין שום סיבה שהמוחות החריפים שמוצאים עצמם מבוזבזים בישיבות לא ימצאו אפשרות ללמוד גם לימודי חול שיכוונו אותם לקרירות בתחום ההיטק, הכלכלה, הרפואה וכו. אני מכירה אנשים חרדים רבים שעוסקים במקצועות חופשיים כאלה ואחרים ועושים זאת בהצלחה רבה. עדיין שומרים על אורחות הדת ופורשים פעם בשנה כמקובל לזמן לימודים. בעשותם זאת הם מכבדים את עצמם ואת סביבתם וגם הסביבה מכבדת אותם. יש למצוא את דרך האמצע שבה האוכלוסיה החרדית תבין שכל עוד הם חיים בארץ הזו הם חייבים להשתלב במתרחש בה מבלי לפגוע באורחות חייהם כי לא לעולם חוסן ואומנות השנור לא תשרוד עוד הרבה זמן.
תחום נוסף שחייבים לטפל בו בדחיפות הוא האוכלוסיה הערבית בארץ. גדלים שם צעירים שלומדים ומגיעים לאוניברסיטאות ורוצים להתקדם. רובם רוצים לחיות בשקט ולגדל משפחה בכבוד ובשלווה. צריך להשקיע שם בחינוך כולל בחינוך של ההנהגה הערבית בארץ שחייבת להבין שהיא צריכה לדאוג לאוכלוסיה הערבית בארץ שבחרה בו לפני שהם דואגים לערביי השטחים. להם יש את הההנהגה שלהם. חייבים לפתח תשתיות כדי ליצור אזרחים נאמנים יותר למדינה. נכון תמיד יהיהו בוגדים שירקו לצלחת שממנה הם אוכלים אך גם האוכלוסיה היהודית אינה חפה מהם.
כנ"ל כפול לגבי האוכלוסיה הדרוזית והבדואית אשר רבים מבניהם משרתים בצה"ל ועושים כבוד רב למדינה. פיתוח תשתיות חינוכיות שילמדו את הצעירים מסירות למדינה עם התרבות של המגזר שלהם וחינוך כללי.. כמו גם פיתוח תשתיות עירוניות, רפואה טובה וכו' כדי לתת תחושה טובה לאוכלוסיה ובהכרח ליצור אזרחים מרוצים ויצרנים. רווח כלכלי מההשקעה הזו כאמור יגיע בעוד מספר שנים.
לגבי העובדים הזרים, יש לעשות הכל כדי להקטין את כמותם בארץ. לא להזניח את אלו שכבר בעצם התאזרחו כאן מחד ולתמרץ את החדשים לעזוב בתום התקופה שהם אמורים להיות כאן . לעשות הכל להקשות את החיים על אלה שאינם חוקיים כדי שלא ירצו להגיע לכאן וכל מקום עבודה שיתפנה לאייש בישראלי (ולא חשוב דתו) כמובן במשכורת מכבדת. משכורת מכבדת היא בעצם המפתח לשיפור המצב.
אזרח שטוב לו מבחינה כלכלית הוא אזרח שמוכן לתת הכל למען מדינתו.
ואל לנו לשכוח מגזר אחד חשוב ביותר שכבר היום מתקשה למצוא עבודה למרות שהוא בתקופת החיים הכי טובה שלו - בני הארבעים פלוס.
רובם אנשים שכבר אחרי גידול ילדים. הם רוצים לעבוד ולהתפתח, הם יכולים לעבוד, הם בעלי ניסיון חיים רב, רובם סקרנים וצמאים ללמוד דברים חדשים. הם נעדרים פחות מהצעירים יותר שעסוקים בגידול ילדים כך שלא הרבה ימי עבודה הולכים לאיבוד.הם צעירים ברוחם לעומת הוריהם ורובם גם נראים צעירים מגילם. ומשום מה שוק העבודה מוותר עליהם....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה