יום שני, 23 במרץ 2009

סוף סוף הטיול לחרמון...

אז ככה...סוף סוף יצאנו לטיול לחרמון עם החניכים שלנו...שלוש מארבע הקבוצות בבת ים. הרביעית פשוט עדיין לא פעילה מספיק זמן וחשבתי שכדאי שייתגבשו עוד קצת כקבוצה ואחר כך יתחילו להצטרף לפעילות.
יום שישי היה יום חורפי וככל שהצפנו במפה מזג האויר הלך והחריף...
את הטיול התחלנו במפל סער ...וכמובן שלא חסכנו אגורה בדוכנים בכניסה לאזור המפל...מה אתם שואלים - סחלב חם, תירס חם, תפוחים מרמת הגולן וכו'...
כאן ניתן לקרוא מעט על מפל סער...







תראו איזה פריחה נהדרת...




משם המשכנו לחרמון שקצת איכזב אותנו בשל מיעוט השלג. רב השלג התרכז באתר העליון. מזל שהמדריך שלנו סידר לנו כרטיסים מוזלים כך שהחברה שלנו יכלו לאפשר לעצמם את העלייה וההנאה של שעשוע בשלג.

מבט מהרכבל...
לפחות בעת העלייה והירידה ברכבל מזג האויר התחשב בנו...













באתר למעלה...

מבט מחלון המסעדה למעלה...










ואת היום סיימנו בביקור באנדרטה המדהימה שהוקמה לזכר 73 חללי אסון המסוקים בשאר ישוב..
למי שלא זוכר ניתן לקרוא כאן :





















פרי גנך
ביצוע: אביבה אבידן
מילים ולחן: יוני רועה
ליל כוכבים הסהר עלה
את שם יושבת בוהה באפלה
שעה חולפת יום ושנה
ואת עדיין לו מחכה
שעה חולפת יום ושנה
עודך אובדת שבויה באמונה.
את פרי גנך את תבקשי
מי לך יאמר ומי לך ישיב
מר כאבך רודפים הימים
נותרת לבדך רוצה להאמין
שהנה קרבה אותה השעה
שבה הבטיח לשוב בחזרה.
בדומיה עוטפת התוגה
ובליבך נותרה המשאלה
שעה חולפת יום ושנה
ואת עדיין לו ממתינה
שעה חולפת יום ושנה
עודך זוכרת ולא מאמינה.
.................................
שהנה קרבה אותה השעה
שבה הבטיח ולא שב
http://www.youtube.com/watch?v=o2WbBEAmRXs




מדהים איך המרווה צומחת מתוך הסלע של האנדרטה.....
בסוף מתוך הכאב הייתי חייבת להביט הצידה ולנסות להבין ללא הצלחה את מה שלא ניתן להבנה... איך השקט המדהים הזה מופר בשתיקה הרועמת של האנדרטה מלאת הכאב הזו..

*******************************************************************************
"זה היודע אחרים נבון הוא, זה היודע את עצמו - נאור."
- לאו-צה

אין תגובות: